אין דברים כאלה

הגעתי לוגאס.... איך שאני יורד מהמטוס, בלובי של הטרמינל, יש 100 סלוט משינס.
הרגשתי שהגעתי הביתה.
אני מרגיש שאני עדיין לא סגור על מתי לתת טיפ לאנשים פה. בנאדם בן 50 הסיע אותי למלון, וכשאני אומר לו תודה ובא ללכת, הוא עומד שם, מסתכל עליי כאילו בא לו להרוג אותי.
נתתי לו 3 דולר, ואז המבט התחלף בחיוך, אמר תודה והלך.
אני ב MGM, על הסטריפ. רציתי לצלם את הקזינו פה, אבל זה כאילו שהייתי מצלם יער. הכל נראה אותו דבר למרחקים עצומים. אלפי מכונות.
כמו שראיתם בתמונות, יש לי פה חדר תענוג. יש פה במקלחת ראש שבא מלמעלה, אחד בא מהצד... אני הולך להתקלח פה 4 פעמים ביום. איפה זה ואיפה ואיפה החדר שהיה לי בניו יורק... ופה יותר זול.. גם חם פה. בכלל כיף.
אתמול קפצתי לאכול פה ממול, ב HOOTERS. יש להם פה מלון וקזינו. מי שלא מכיר, זו בעקרון מסעדה שכל המלצריות בה כוסיות בלבוש מינימלי ותואם.
קשה מאוד להתרכז שם. להמר אני כנראה לא אהמר שם (גם הדילריות לבושות ככה).
תכלס, אין לי שום סיבה לעזוב את המלון שלי. יש פה ה-כ-ל. מסעדות מכל הסוגים, בארים, מועדון...
ברור שאני אלך להסתובב, אבל עד עכשיו לא היה לי זמן, כי היה לי בלאגן עם הכסף פה.
לא הצלחתי למשוך את הכסף, והיו עליי בערך 100 דולר.
לתת לי להסתובב פה עם רק 100 דולר עליי, זה כמו לתת לחתול בלי לשון להסתובב במחלבה.
(גרוע, אני יודע. אבל הבנתם את הרעיון).
בקיצור עכשיו סידרתי פה את העניינים (ותודה רבה לאמא בהזדמנות זו שדאגה ועזרה לי), ועכשיו אני מוכן לתקוף את השולחנות.
בהצלחה למהמרים.