אין ספסלים בעיר הזאת

כמה אני הולך פה... אין לי רגליים כבר. אפילו המסאז' שעשיתי השכיח את הכאבים רק לשעה.
למה אין פה ספסלים?
בקיצור...
התחלתי ברגל ימין - בבורדינג ביקשתי יציאת חירום, אמרו לי שיש מצב, ובסוף קיבלתי (תמורת 60$ - 60$ הכי טובים שבזבזתי). כל שעה קמתי לספייס הקטן שהיה מולי (להלן: "הרחבה"), למתיחות. ישבה לידי דינה, אישה דתיה בת 64, שסיפרה לי כל מיני סיפורים על הכרטיס טיסה שלה ואיזה קלאס הוא וכמה נקודות נוסע מתמיד יש לה.
לקראת סוף הטיסה התאסף מניין של דתיים לתפילה ברחבה. אני הצטרפתי עם יד על הראש, תוך שניה אחד שלח לי כיפה, ומישהו הגיש לי פלאפון. הסתכלתי על הפלאפון - היתה שם התפילה. גללתי למטה - היו עוד תפילות. סוג של רבי היי-טק. דינה מאוד התרגשה שהצטרפתי לתפילה.
כשבאנו לצאת מהמטוס, דינה אמרה לי שהיא קנתה 4 פאקטים של סיגריות, ואם אני יכול להעביר לה 2 כי אסור יותר מ-2. הסברתי לה שאומרים שאסור להעביר שום דבר שנותנים במטוס או בדרך אליו. מי יודע, אולי היא בכלל ברון סמים איטלקי בשם דינו, ומחר תהיה עליו כתבה ב-7 ימים.
טוב, חפרתי על הטיסה, לא מעניין יותר מידי.
הגעתי לשדה, ולהפתעתי הרבה לא התברברתי יותר מידי, ומצאתי את הדרך לסאבוויי ומשם למלון. שמתי את הדברים בחדר הלא-משהו-בשביל-128-דולר-ללילה שלי, והתחלתי להסתובב.
לא זוכר כבר מה הספקתי ומה לא, אבל העיר הזו ס-פ-ק-ט-ק-ו-ל-ר-י-ת (לרן: "מדהימה").
קשה להתברבר פה, הכל די ברור (אם יודעים לקרוא אנגלית ומפה). בניינים ענקיים, מעוצבים, חנויות בלי סוף, שפע, צדפות, קלמארי (לא אכלתי, זה ביטוי).
בלילה הראשון לא הספקתי יותר מידי, ופשוט נפלתי הרוג על המיטה.
בלילה השני שלי פה, החלטתי להסתובב קצת, עצרתי ברחוב 50, ראיתי תור של אנשים לאיזה קומדי קלאב פה (יש המון), אז החלטתי להכנס.
היה ערב של אמנים מתחלפים, ומצחיק מאוד. המנחה היה לא רע בכלל ("מכירים את אתרי הפורנו שנותנים לך סרט של 20 שניות חינם, ואז תעשה מנוי ותרשם אליהם? אין צורך, אני סיימתי. ועוד נשארו 12 שניות"), והסטנדאפיסטים עלו, מתוכם 3-4 נשים, בשונה מהארץ.
אחת היתה סוטה בת 74, שניגנה שירים הזויים על גיטרה קטנה ("כשהייתי צעירה, הייתי גמישה. אבל בגיל 69 כבר לא יכולתי לעשות 69"). היה אחד יהודי, שדיבר כאילו הוא על קראק, משהו מפחיד ("ניסיתם פעם קוק? אני ניסיתי פעם אחת, למשך 9 שנים"), והיה אחד ציני כזה ("עשיתי פעם קלטת אוסף לחברה שלי. היה שם שיר אחד: SHE WALKS IN MYSTERIOUS WAYS של U2. זה היה בגלל שהיתה לה צליעה"), והיה איזה כושי שחיכה את ארנולד שוורצנגר, שאם אתם עוצמים עיניים אתם חושבים שהוא שם.
בקיצור, ערב נחמד, יש תמונות וסרטים, בקרוב. המועדון למעוניינים: www.carolines.com
את אתמול הקדשתי לקנאל סטריט וליטל איטלי, לא שקניתי שם יותר מידי, רק אכלתי פאסטה טובה.
והיום היה שיא. נסעתי לג'רזי גארדנס לעשות קניות. קניתי דברים בערך ב-400 דולר. רציתי לתפוס את האוטובוס של 8:15 לניו יורק חזרה, ופספסתי. אז במקום לחכות במקום, הלכתי עם כל הדברים בין החנויות, למצוא עוד שטויות. מצאתי מעיל עור ב - 30$, באתי לשלם - אין ארנק.
ולמה אין ארנק? כי כמו כבש שמובל לשחיטה, שמתי אותו בכיס האחורי בג'ינס. ואני מאמין שכייסו אותי, ושהוא לא נפל איפשהו. בקיצור, זה היה ארנק מטעמי נוחות, שבכל זמן נתון לא היו בו יותר מ-100$, בדיוק בגלל מקרים כאלה. הייתי נורא לחוץ, אבל נכנסתי לפרופורציות די מהר, שהבנתי שכל מה שהוא לקח זה 50$, כרטיס לסאבוויי, ואת הויזה. כל שאר הכסף עליי, אבל הלך הכרטיס אשראי, ועכשיו עד שישלחו לי חדש, אני מדבר פה ללמפות. יש לי עוד 300$ ואני מבזבז אותם על אינטרנט.
למרות זאת, סה"כ הרוב טוב, אני נהנה מהעיר. מחר אני אתקוף איזה מועדון פה.
סגרתי את וגאס מה 11 עד ה - 16. אני ישן ב MGM GRAND. למזלי זה שולם לפני שביטלתי את הכרטיס.
עכשיו יש לי רק לסגור טיסות לוגאס וחזרה.